בתי אבות לתשושי נפש – כל מה שצריך לדעת | 2026
יש רגע בחיי כל משפחה שבו העולם משתנה לנצח. זהו הרגע שבו ההורה, שעד אתמול היה עמוד התווך – המארגן, המחליט, המספר, המטפל – פתאום שוכח את שם הנכד, מבלבל בין הבוקר לערב, או חושב שהיום הוא שנת 1970. זהו הרגע שבו המשפחה מבינה שהיא איבדה את האדם שהכירה, אך הגוף עדיין כאן, דורש טיפול, השגחה, ואהבה.
דמנציה אינה רק "שכחה". היא מחלה שמשנה את המוח, את האישיות, את היחסים, ואת המציאות עצמה. היא הופכת את ההורה המכובד לאדם שעשוי להתעצבן בלי סיבה, לברוח מהבית באמצע הלילה, לסרב לאכול, או לחשוב שבני המשפחה הם "זרים שמנסים לפגוע". והמשפחה, שאוהבת בלי תנאי, מוצאת את עצמה במלחמה יומיומית שאין לה ניצחון.
בתי אבות לתשושי נפש אינם "מקומות לשכוח" את ההורה. הם מסגרות מקצועיות המעוצבות סביב ההבנה העמוקה שתשוש נפש זקוק לא רק לטיפול רפואי, אלא לסביבה שמכבדת את מה שנשאר, גם כשהרבה אבד. זוהי מסגרת שבה הצוות מבין שהדמנציה אינה "האדם" – האדם עדיין שם, מוסתר מאחורי המחלה, וזכאי לכבוד, לטיפול, ולחיים.
מהו תשוש נפש באמת? מעבר להגדרה הרפואית
"תשוש נפש" הוא מונח רפואי-תפקודי המתאר אדם הסובל מירידה ביכולות הקוגניטיביות. אך ההגדרה היבשה הזו אינה מספרת את הסיפור האנושי.
הגורמים הנפוצים:
-
אלצהיימר: הצורה הנפוצה ביותר של דמנציה, המאופיינת בהדרגתיות, בהשפעה על הזיכרון לטווח קצר קודם, ובשינויים מבניים במוח
-
דמנציה מסוגים שונים: דמנציה וסקולרית (אחרי שבץ), דמנציה עם גופי לואי (עם נפילות והזיות), דמנציה פרונטו-טמפורלית (משפיעה על אישיות ושפה)
-
פגיעות מוחיות: אחרי אירוע מוחי, נפילה, או תאונה
-
מחלות ניווניות של מערכת העצבים: מחלות כמו פרקינסון שמשפיעות גם על קוגניציה
-
בלבול כרוני או ירידה קוגניטיבית מתקדמת: מצבים שבהם הקשיש אינו מסוגל להבין את המציאות סביבו
ההשפעה על היומיום: מצב זה גורם לכך שהקשיש אינו מסוגל להישאר בבית ללא השגחה צמודה. הוא עשוי:
-
לשכוח שהדלת נעולה או שהגז פתוח
-
לצאת מהבית ולהתבלבל – לחצות כביש בלי להבין, להיכנס לבית של אחר
-
לסרב לאכול כי "כבר אכלתי" (שכח שאכל לפני שעה)
-
להתעצבן בלי סיבה, לצרוח, להתפרע
-
לאבד את היכולת לזהות את בני המשפחה
המשפחה מתמודדת עם אתגרים שאין להם פתרון ביתי: השגחה 24/7 אינה אפשרית במשפחה רגילה. מטפל פרטי בבית עולה 18,000–25,000 ₪ בחודש ואינו מספק את המעטפת המקצועית של מסגרת. התמודדות עם שינויים התנהגותיים דורשת צוות מיומן – לא רק "אדם טוב שדואג".
מהו בית אבות לתשושי נפש? עולם בתוך עולם
בית אבות לתשושי נפש הוא מסגרת טיפולית סיעודית המיועדת לאנשים עם ירידה קוגניטיבית משמעותית. בניגוד לבית אבות רגיל, כאן הדגש המרכזי הוא על בטיחות, השגחה והתמודדות עם מצבים התנהגותיים מורכבים.
המסגרת אינו רק "בית עם דלת נעולה" – היא עיצוב שלם של סביבה:
-
השגחה רפואית 24/7: לא רק "נוכחות", אלא עירנות לכל שינוי – בצבע עור, בנשימה, במצב רוח, בהתנהגות
-
צוות מיומן בטיפול בדמנציה: לא רק "קורס של יום אחד", אלא שנים של ניסיון. הצוות יודע שאין תחליף לסבלנות, לרגישות, וליכולת לקרוא את השפה הייחודית של כל תשוש נפש
-
סביבה מוגנת למניעת שוטטות: דלתות מאובטחות, מסדרונות מעגליים (למניעת תחושת "מבוי סתום" שמעוררת חרדה), גינות פנימיות מוגנות, ומערכות אבטחה מתקדמות
-
טיפול אישי מותאם לכל דייר: לא "טיפול גנרי", אלא התאמה לצרכים, להעדפות, ולסיפור החיים של כל אדם
-
פעילות קוגניטיבית ותעסוקתית: גירוי שמאט את הידרדרות, שומר על מה שנשאר, ונותן משמעות
המטרה: לשמור על איכות החיים של הקשיש תוך מניעת סיכונים. לא רק "לשרוד" – אלא "לחיות". לא רק "בטוח" – אלא "מכובד".
למי מתאים בית אבות לתשושי נפש? מיפוי המצבים
המסגרת מתאימה לקשישים במצבים המחייבים השגחה צמודה, טיפול התנהגותי וסביבה מוגנת:
דמנציה ואלצהיימר – כאשר הזיכרון נעלם
ירידה בזיכרון, בלבול, חוסר התמצאות בזמן ובמקום. הקשיש עשוי לחשוב שהיום הוא אתמול, שהבית הוא מקום אחר, או שהילדים הם "זרים". בשלבים מתקדמים, השפה הראשונה (לרוב רוסית, ערבית, אמהרית) היא היחידה שנשארת – מה שמחייב מסגרת דוברת שפת האם.
התנהגות לא יציבה – כאשר הרגשות משתנים
חרדה, תוקפנות, שינויים במצב הרוח, אגיטציה, סירוב לטיפול. התנהגויות אלו אינו "בכיינות" – הן תסמינים של מחלה. הצוות המיומן יודע להתמודד בלי כפייה, בלי ויכוח, ובלי לפגוע בכבוד.
שוטטות – כאשר הבית הופך למסוכן
נטייה לצאת מהבית ללא מודעות לסכנות. הקשיש עשוי ללכת ו"לחפש את הבית" שאינו קיים עוד, להתבלבל בדרך, או להיכנס לסכנה. מסגרת מוגנת מונעת סכנות אלו תוך שמירה על חופש תנועה פנימי.
חוסר יכולת לתפקד לבד – כאשר העצמאות אבדה
אי יכולת לבצע פעולות יומיומיות באופן עצמאי – רחצה, הלבשה, אכילה, שימוש בשירותים. הקשיש זקוק לעזרה מלאה, אך גם לכבוד – לא רק "לטפל בו", אלא "לטפל בו כאדם".
השירותים המלאים: מה מקבל הדייר?
בתי אבות לתשושי נפש מספקים מעטפת מלאה של טיפול – לא רפואי בלבד, אלא אנושי:
טיפול רפואי והשגחה מתמדת – הלב הפועם
נוכחות צוות רפואי ואחיות בכל שעות היממה. זהו לא רק "רופא שמבקר" – זהו צוות שיודע לזהות שינויים מוקדמים, לפני שהם הופכים למשבר. רופא גריאטרי שמכיר את הדייר, את ההיסטוריה, את המשפחה – הוא רופא שמטפל, לא רק "מבקר".
טיפול סיעודי אישי – הכבוד שבטיפול
עזרה מלאה בפעולות יומיומיות כגון רחצה, הלבשה ואכילה. הטיפול הסיעודי אינו רק טכני – הוא דורש רגישות, כבוד, ויכולת לשמור על כבוד האדם גם כשהוא אינו מסוגל לדאוג לעצמו. המטפלת יודעת שאמא "תמיד התרחצה בערב" – והיא שומרת על המנהג.
טיפול קוגניטיבי – האטת הידרדרות
פעילויות שמטרתן לשמר יכולות קיימות ולהאט הידרדרות. גירוי קוגניטיבי אינו "מחזיר את הזיכרון" – הוא מאט את הקצב. משחקי זיכרון פשוטים, מוזיקה מוכרת, יצירה, וגירוי חושי – כל אלה תורמים.
סביבה מוגנת ובטוחה – מניעת סיכון
מניעת יציאה לא מבוקרת באמצעות מערכות אבטחה. אך זהו לא "כלא" – זהו "הגנה". דלתות מאובטחות עם מנגנוני בטיחות למקרי חירום, גינות פנימיות שמאפשרות טיול בבטחה, וחללים מוגדרים שמונעים בלבול.
פעילות חברתית מותאמת – החיים ממשיכים
חוגים פשוטים, מוזיקה, יצירה וגירוי חושי. לא "להעביר את הזמן" – אלא לתת משמעות. שירה קבוצתית, טקסי חג, ימי הולדת – כל אלה שומרים על זהות ושייכות.
תמיכה למשפחות – כי גם הם סובלים
ליווי רגשי והכוונה למשפחה לאורך כל הדרך. המשפחה חווה אבל חי – האדם שהכירה אבד, אך הגוף עדיין כאן. זהו אבל מורכב (Ambiguous Loss), מלווה בתחושת אשמה, עייפות, ולעתים דיכאון. תמיכה מקצועית מכירה בכך ומסייעת.
ההבדל בין תשוש נפש לסיעודי רגיל – הבנה קריטית
Table
| סוג מצב | מאפיין מרכזי | סוג טיפול | סוג מסגרת |
|---|---|---|---|
| סיעודי | מגבלה פיזית | עזרה בפעולות יומיומיות | מחלקה סיעודית |
| תשוש נפש | ירידה קוגניטיבית | השגחה + טיפול התנהגותי | מחלקת תשושי נפש |
בתי אבות לתשושי נפש מותאמים במיוחד למצבים קוגניטיביים מורכבים. הכנסת תשוש נפש למחלקה סיעודית רגילה היא טעות שעולה ביוקר – בבריאות הדייר, בשקט הנפשי של המשפחה, ובכסף.
ההבדלים המעשיים:
-
צוות: מחלקת תשושי נפש דורשת צוות מיומן בדמנציה – לא רק "סיעודי"
-
סביבה: מחלקת תשושי נפש מעוצבת כ"עולם בתוך עולם" – מסדרונות מעגליים, תאורה מותאמת, צבעים מרגיעים
-
פעילות: מחלקת תשושי נפש מציעה פעילות קוגניטיבית – לא רק "חוג יצירה"
-
בטיחות: מחלקת תשושי נפש כוללת מערכות אבטחה ייעודיות – לא רק "דלת נעולה"
איך לבחור בית אבות לתשושי נפש? הקריטריונים המכריעים
בחירה נכונה היא קריטית לאיכות החיים של הקשיש. זוהי לא החלטה על "מקום לגור בו" – זוהי החלטה על הדרך שבה יחיו השנים הנותרות.
מקצועיות הצוות – הלב הפועם
חשוב לבדוק ניסיון בטיפול בדמנציה ואלצהיימר. לא רק "קורס של יום אחד", אלא שנים של ניסיון. שאלו:
-
כמה אנשי צוות יש במשמרת לילה?
-
מהי תחלופת הצוות?
-
האם הם מדברים עם הדייר או עליו?
יחס מטפלים לדיירים – המספר שמשנה
ככל שיש יותר צוות – איכות הטיפול עולה. אך לא רק כמות – גם איכות. האם המטפלת מכירה את שם הדייר? את סיפור חייו? את ההעדפות שלו?
בטיחות המקום – לא רק דלתות נעולות
דלתות נעולות, מערכות בקרה, מניעת שוטטות. אך גם: האם יש גינה מוגנת? האם הדיירים יכולים לטייל בבטחה? האם יש לחצני מצוקה בכל חדר?
אווירה כללית – העין החושפת
ניקיון, יחס אישי ותחושת רוגע. בדקו לא רק את הלובי, אלא את החדרים, השירותים, המטבח. ריחות לא נעימים, צוות עייף, או דיירים רדומים – אלה סימני אזהרה.
מיקום גיאוגרפי – הקשר שמציל
קרבה למשפחה מאפשרת ביקורים תכופים. אך עם זאת, איכות המסגרת חשובה יותר ממיקום. עדיף מוסד איכותי ומתאים רחוק יותר, על פני מוסד קרוב אך לא מתאים.
בקרו בשעות שונות, כולל ערב. ביקור אחד בשעות הבוקר אינו מייצג את המוסד.
עלויות של בתי אבות לתשושי נפש – המציאות הכלכלית
העלות משתנה לפי מספר גורמים:
-
סוג המסגרת: פרטי, ציבורי, מלכ"ר
-
רמת השירות: צוות, תנאים, פעילות
-
מיקום בארץ: מרכז הארץ יקר יותר מהפריפריה
-
סוג החדר: פרטי, זוגי, משותף
-
מצב רפואי: מחלות כרוניות, תרופות מורכבות
טווח מחירים:
-
מסגרות בסיסיות: 12,000–14,000 ₪ לחודש
-
מסגרות בינוניות: 14,000–18,000 ₪ לחודש
-
מסגרות יוקרתיות: 18,000–22,000 ₪ ומעלה לחודש
במסגרות פרטיות יוקרתיות המחיר עשוי להיות גבוה יותר. חשוב להבין מה כלול במחיר ומה נוסף.
קוד משרד הבריאות – המפתח למימון
אחת הדרכים להפחית עלויות היא קבלת קוד משרד הבריאות. הוא אינו "מתנה" – הוא זכות שמגיעה על פי חוק לקשישים העומדים בקריטריונים.
איך זה עובד? משרד הבריאות בודק:
-
מצב רפואי וקוגניטיבי: הערכה רפואית, אבחנות, בדיקות
-
רמת תפקוד: מבחן ADL – האם הקשיש מסוגל לבצע פעולות יומיומיות?
-
מצב כלכלי של הקשיש: הכנסות, נכסים
-
לעיתים גם מצב המשפחה: כאשר הקשיש אינו מסוגל לשאת בהשתתפות עצמית
בהתאם לכך נקבעת השתתפות עצמית, והמדינה מממנת את יתר העלות. ההשתתפות העצמית יכולה לנוע בין 1,800 ל-9,000 ₪ לחודש.
זהו כלי משמעותי שמקל על משפחות רבות. אך התהליך עשוי להיות מורכב ומבלבל. רבות מהמשפחות אינן מודעות לזכאותן, או מתקשות לעבור את הבירוקרטיה.
ליווי מקצועי יכול לסייע בהגשת הבקשה, מילוי הטפסים, איסוף המסמכים הדרושים והכוונה מול הגורמים הרלוונטיים. סיוע נכון יכול לקצר משמעותית את זמני ההמתנה ולהגדיל את הסיכוי לקבלת הזכויות המגיעות על פי חוק.
תהליך המעבר לבית אבות – שלב אחר שלב
המעבר כולל מספר שלבים, וליווי מקצועי יכול להקל על כל אחד מהם:
שלב 1 – אבחון רפואי – הבנת המציאות
קביעת מצב קוגניטיבי ותפקודי. לא רק "מה אומר הרופא", אלא "מהו המצב האמיתי בבית" – האם הקשיש מסוכן לעצמו? האם הוא זקוק להשגחה 24/7?
שלב 2 – מציאת מסגרת מתאימה – לא רק "זמין"
איתור בית אבות מתאים לפי צורך ומיקום. לא "הכי קרוב", לא "הכי זול", אלא "הכי מתאים". לא "המקום שיש בו מקום פנוי", אלא "המקום שבו הוא יחיה הכי טוב".
שלב 3 – מסמכים ואישורים – הניווט במערכת
הגשת טפסים רפואיים וכלכליים. טעות בטופס, מסמך חסר, או פגישה שלא תואמה – כל אלה יכולים לעכב את התהליך בשבועות או חודשים.
שלב 4 – קליטה – המעבר עצמו
מעבר הדרגתי והסתגלות למסגרת. המעבר הוא טראומטי – ליווי צמוד יכול להקל עליו. היכרות עם הצוות, עם הסביבה, עם השגרה – כל אלה תורמים להסתגלות.
האתגר הרגשי של המשפחה – כי גם הם זקוקים לעזרה
מעבר של בן משפחה לבית אבות לתשושי נפש הוא תהליך רגשי מורכב:
-
תחושת אובדן: האדם שהכרתם אבד, אך הגוף עדיין כאן
-
אשמה: "האם ויתרנו עליו?" – תחושה שאינה מציאותית אך אמיתית מאוד
-
דאגה מתמדת: "האם הוא בסך הכל?" – דאגה שלא נגמרת
-
קושי בקבלת החלטות: "האם זו ההחלטה הנכונה?" – ספק שמלווה שנים
לכן חשוב לקבל ליווי ותמיכה מקצועית לאורך כל הדרך. לא רק "ייעוץ טכני" – אלא תמיכה רגשית, הכרה בכך שהמשפחה גם סובלת, גם מתאבלת, גם זקוקה לעזרה.
חשיבות הליווי המקצועי – למה זה קריטי
ליווי מקצועי יכול לשנות את כל התהליך:
-
התאמה מדויקת של מסגרת: לא "הכי יקר", אלא "הכי מתאים"
-
מיצוי זכויות מלא: קוד משרד הבריאות, גמלות, הנחות – כסף שמגיע על פי חוק
-
קיצור תהליכים בירוקרטיים: שבועות או חודשים של המתנה
-
חיסכון כספי משמעותי: אלפי שקלים בחודש
-
הפחתת עומס רגשי מהמשפחה: המשפחה יכולה להתמקד בדאגה ובאהבה, לא בבירוקרטיה
במיוחד בתחום רגיש כמו תשושי נפש, ליווי נכון הוא קריטי. הוא אינו "פינוי אחריות" – הוא הרחבה מקצועית של המשפחה.
סיכום: הכבוד שבטיפול
בתי אבות לתשושי נפש מהווים פתרון חיוני לקשישים המתמודדים עם ירידה קוגניטיבית משמעותית. הם מספקים סביבה מוגנת, טיפול מקצועי והשגחה מלאה, תוך שמירה על כבוד האדם ואיכות חייו.
הבחירה הנכונה משלבת בין התאמה רפואית, רמת שירות, מיקום ונושא המימון. בנוסף, קבלת קוד משרד הבריאות יכולה להפחית משמעותית את העלויות.
אך מעבר לכל היתרונות הלוגיסטיים והרפואיים, הערך הגדול ביותר של מסגרת כזו הוא הכבוד. הכבוד לדעת שתשוש נפש אינו "איבד את זה" – הוא עדיין אדם, עם עבר, עם סיפור, עם זכות לחיות את השנים הנותרות בבטחה, בנוחות, ובליווי אנושי.
בסופו של דבר, המטרה היא להבטיח לקשיש חיים בטוחים ומכובדים – ולמשפחה שקט נפשי וביטחון בהחלטה.
❓ שאלות ותשובות
ש: מהו תשוש נפש ומהם הגורמים הנפוצים? ת: תשוש נפש הוא אדם הסובל מירידה ביכולות הקוגניטיביות – זיכרון, חשיבה, התמצאות. הגורמים הנפוצים כוללים אלצהיימר, דמנציה מסוגים שונים, פגיעות מוחיות, מחלות ניווניות של מערכת העצבים, ובלבול כרוני. מצב זה מחייב השגחה צמודה ולעתים מעבר למסגרת מוגנת.
ש: מהו בית אבות לתשושי נפש ומה ההבדל מבית אבות סיעודי רגיל? ת: בית אבות לתשושי נפש הוא מסגרת טיפולית סיעודית המיועדת לאנשים עם ירידה קוגניטיבית משמעותית. ההבדל המרכזי הוא בצוות המיומן בדמנציה, בסביבה המוגנת (דלתות מאובטחות, מסדרונות מעגליים), בפעילות הקוגניטיבית המותאמת, ובגישה ההתנהגותית. מחלקה סיעודית רגילה אינה מצוידת להתמודד עם שוטטות, בלבול, או צרכים הקשורים לדמנציה.
ש: למי מתאים בית אבות לתשושי נפש? ת: המסגרת מתאימה לקשישים עם דמנציה ואלצהיימר, התנהגות לא יציבה (חרדה, תוקפנות), שוטטות (נטייה לצאת מהבית ללא מודעות לסכנות), וחוסר יכולת לתפקד לבד בפעולות יומיומיות. כל אלה מחייבים השגחה צמודה וסביבה מוגנת.
ש: כמה עולה בית אבות לתשושי נפש בישראל? ת: העלות נעה בין 12,000 ל-22,000 ₪ לחודש ולעיתים יותר, בהתאם לסוג המסגרת, רמת השירות, מיקום, סוג החדר, ומצב רפואי. במסגרות פרטיות יוקרתיות המחיר עשוי להיות גבוה יותר. ניתן לקבל סיוע כלכלי משמעותי באמצעות קוד משרד הבריאות.
ש: מהו קוד משרד הבריאות ואיך מקבלים אותו עבור תשושי נפש? ת: קוד משרד הבריאות הוא מנגנון מימון חלקי או מלא למימון שהות בבית אבות לתשושי נפש. משרד הבריאות בודק מצב רפואי וקוגניטיבי, רמת תפקוד (ADL), ומצב כלכלי. ההשתתפות העצמית נקבעת לפי מבחן הכנסות ויכולה לנוע בין 1,800 ל-9,000 ₪ לחודש. ליווי מקצועי יכול לקצר את התהליך.
ש: איך בוחרים בית אבות לתשושי נפש איכותי? ת: בדקו מקצועיות הצוות (ניסיון בדמנציה, לא רק קורס), יחס מטפלים לדיירים (האם מכירים אותם?), בטיחות המקום (דלתות מאובטחות אך לא כלא), אווירה כללית (ניקיון, רגיעה), ומיקום גיאוגרפי (קרבה למשפחה חשובה אך איכות קודמת). בקרו בשעות שונות, כולל ערב.
ש: האם כל בית אבות מקבל קוד משרד הבריאות? ת: לא. רק מוסדות בעלי רישיון ממשרד הבריאות, הסכם עם משרד הבריאות, ואישור לקליטת מטופלים במסגרת קוד גריאטרי. יש לבדוק זאת מראש. לא כל מוסד מחזיק בהסכם, ויש להבין את ההשלכות הכספיות.
ש: מה כולל הטיפול בבית אבות לתשושי נפש? ת: הטיפול כולל השגחה רפואית 24/7, טיפול סיעודי אישי (רחצה, הלבשה, אכילה), טיפול קוגניטיבי (גירוי שמאט הידרדרות), סביבה מוגנת ובטוחה, פעילות חברתית מותאמת (מוזיקה, יצירה, גירוי חושי), ותמיכה למשפחות (ליווי רגשי והכוונה).
ש: האם ניתן להאט את הידרדרות הדמנציה? ת: גירוי קוגניטיבי, פעילות חברתית, תזונה נכונה, פעילות גופנית, וטיפול תרופתי מתאים יכולים להאט את הקצב. סביבה מובנית, שגרה קבועה, וצוות מיומן תורמים משמעותית. עם זאת, דמנציה היא מחלה ניוונית, והידרדרות היא בלתי נמנעת בסופו של דבר.
ש: מהם סימני אזהרה בבית אבות לתשושי נפש? ת: צוות עייף או מעוטה, דיירים בודדים ללא פעילות, סירוב להראות אזורים מסוימים, חוסר שקיפות לגבי תנאים ומחירים, תחלופה גבוהה של צוות, ריחות לא נעימים, ותשובות מעורפלות לשאלות על ניסיון בדמנציה.
ש: האם ניתן לבקר בבית אבות לתשושי נפש לפני החלטה? ת: בהחלט, ובהחלט מומלץ. בקרו במספר מוסדות, בשעות שונות (כולל ערב), שוחחו עם דיירים וצוות. ביקור לא צפוי יכול לחשוף את המצב האמיתי. שימו לב שהדייר עשוי להיות מבולבל אחרי ביקור (Sunset Syndrome), ולכן עיתוי הביקור חשוב.
ש: האם הייעוץ לבחירת בית אבות כרוך בעלות? ת: לא. השירות מסופק על ידי ילנה לובונץ, גרונטולוגית מוסמכת, באופן מקצועי, אדיב ואישי – ללא תשלום. המטרה היא לאפשר לכל משפחה לקבל תמיכה מקצועית, ללא עומס כלכלי נוסף.
ש: מה קורה אם מצב הדייר מחמיר במסגרת? ת: מסגרת איכותית לתשושי נפש אמורה להתמודד עם החמרה. יש לבדוק מראש מהי מדיניות המוסד – האם הוא מסוגל לטפל ברמה המחמירה, או שהדייר יועבר. מעבר בין מוסדות הוא טראומטי לתשושי נפש, ולכן עדיף מסגרת שתוכל להכיל החמרה.
ש: האם תשושי נפש מזהים את בני המשפחה? ת: בדרגות מתקדמות, תשושי נפש עשויים לאבד את היכולת לזהות אנשים קרובים. עם זאת, הם עשויים עדיין להגיב לנוכחות, לקול, למגע – גם אם אינם "יודעים" מי זה. הביקור חשוב גם כשאין הכרה מילולית.
